בס"ד
    12:51:44     28/05/2013     
  
 

 
   
   
   
   
   
   
   
             





 
להיט חדש

 

 

 
   
     
     
     
 

דף הבית >> הילולת הבית יוסף
 
הילולת מרן הבית יוסף 


בס"ד       
רבי יוסף קראומרן הבית יוסף יג ניסן

הצוואה, הגילויים. והטובה שיעשה לבאים לציונו.

שר התורה איש אלוקים קדוש מרן הבית יוסף רבי יוסף קראו בן רבי אפריים נסתלק ביום יג  ניסן .הרבי מזלצוב הרב מיכלוביץ  גילה שהמקובל הרהץ שעייה שינברגר זצל  אמר שמצא כתב מהבית יוסף שכתב לפני הסתלקותו אני יודע שאסתלק ביום שקשה לבוא לציוני על כן מי שיבוא לציוני או יעשה לי הילולא אזי אעשה לו טובה. צאצאי מרן הבית יוסף גילו שהבית יוסף ביקש שבשנת ה450 שנה יעלו לציונו והשנה זה שנת ה450 שנה להוצאת חיבורו  .
       
מספר הרבי מזלצוב כשביקר אצל הצדיק רבי דוד אבוחצירא שליטא בנהריה וספר לו שעושה הילולא למרן הבית יוסף שמח רבי דוד וקם מכסאו מרוב שמחה ואמר דע לך שבשמיים היה קטרוג שלא עושים הילולא לבית יוסף הרב של ארץ ישראל לדורותיה ועכשיו שעשיתה הילולא הוסר הקטרוג ואף נתן בקבוק ערק כהשתתפות .הרבי מזלצוב מספר שהמקובל הרב שינברגר היה נוסע כל שנה לבית יוסף מירושלים.

רבי יוסף קארו (1488, ה'רמ"ח - 24 במרץ 1575, י"ג ניסן ה'של"ה) הוא מגדולי הרבנים ופוסקי ישראל בכל הדורות, מחבר השולחן ערוך והבית יוסף, מכונה גם הבית יוסף, מרן והמחבר. עסק גם בקבלה.

נולד ב-1488 בספרד לאפרים שהיה תלמיד חכם. בעודו ילד קטן נאלץ לנדוד עם הוריו בעקבות גירוש ספרד, והמשפחה הגיעה לליסבון שבפורטוגל משם הגיעה לקושטא. אחר שאביו נפטר הוא גדל בבית דודו שחי בקושטא, רבי יצחק קארו. בבגרותו התבסס באדריאנופול. בעיר זו התחתן ובה זכה למעמד רבני חשוב, ובהיותו כבן 34 החל בכתיבת חיבורו על הטור - ה"בית יוסף".
אחרי שהתאלמן מאשתו הראשונה התחתן בשנית. בין 1523 ל-1536 התגורר בעיר ניקופול בבולגריה ובה הקים את בית הכנסת וישיבת בית יוסף ולאחר מכן החליט לעלות לארץ ישראל, שם קבע את מקומו בצפת. בעיר הגלילית נעשה תלמידו של רבי יעקב בירב, והיה הראשון להיסמך על ידו עם חידוש הסמיכה. אחר כך נסמכו תלמידים נוספים של בירב: רבי משה מטראני, רבי משה קורדובירו, ורבי יוסף סאגיס – רבו של רבי אלעזר אזכרי (מחבר ספר חרדים) וחברו של הר"י קארו. חידוש הסמיכה גרם למחלוקת גדולה וממושכת בין בירב לבין רבי לוי בן חביב.
עשרים שנה ארך חיבור ה"בית יוסף" שנכתב על הארבעה טורים לרבי יעקב בן הרא"ש ובו ערך רבי יוסף קארו דיונים הלכתיים מעמיקים, שבסופם הביע את עמדתו המסכמת. עשר שנים נוספות חלפו עד להוצאת החיבור לאור. שיטת הפסיקה שלו הייתה הכרעה לפי רוב הדעות שבין הרמב"ם, הרי"ף והרא"ש. לספר הקיצור שסיכם את הלכות ה"בית יוסף" קרא שולחן ערוך, אך קיצור זה עתיד היה להיעשות במהלך ההיסטוריה לעיקר.
בחלק מזמן הכתיבה פרצה בצפת מגפת דבר והוא עבר לביריה.
בזקנתו, כשהיה כבן 80 לערך התחתן בשלישית, ובגיל מופלג נולד לו בן בשם יהודה. נפטר בצפת בגיל 87, והידיעה על פטירתו הכתה גלים של אבל בכל רחבי העולם היהודי.
בעצתו שמואל לאנייאדו עזב את צפת ועבר לארם צובא, בהמשך הוא מונה לראש רבני העיר והיה מייסד של שושלת רבנית מקומית.
בין תלמידיו: רבי יום טוב צהלון.

הספר "שולחן ערוך" נפוץ בכל עם ישראל. אולם, משום שהספר בנוי על שלשה עמודי ההוראה, הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, ראו בני יהדות אשכנז שפסיקתם נדחקה הצידה, ולכן כתב הרמ"א ספר השגות עליו שבו מובאים מנהגי אשכנז בדינים מסוימים. בדינים שבהם כותב הרמ"א כי אין מנהג אשכנז כך, דחו האשכנזים את פסקי השולחן ערוך, אולם בכל מקום שלא חלק על רבי יוסף קארו, התקבלו פסקיו גם על האשכנזים.
שנים מעטות אחרי חיבור השולחן ערוך, התפשטה תורת האר"י ופורסמה, ומאז התפלגה הפסיקה הספרדית לשני זרמים, האחד נאמן לשיטת השולחן ערוך ולרמב"ם והשני נאמן לתורת הקבלה. בימינו קיים הבדל זה בין פסיקת השולחן ערוך לפסיקת הבן איש חי. יש הנוהגים לפסוק בענייני תפילה על פי האר"י ובהלכות אחרות על פי השולחן ערוך והרמב"ם.
חיבור חשוב אחר של רבי יוסף קארו הוא "כסף משנה" על היד החזקה של הרמב"ם, חיבור שנכתב לפני ספרו "בית יוסף". בספר זה הוא משתדל ליישב את שיטת הרמב"ם מהשגות הראב"ד עליו, ולמצוא מקורות בתלמוד לדבריו של הרמב"ם, מאחר שהמחבר עצמו לא ציין את מקורותיו מתוך מטרה להקל על המעיין.
בסוף ימיו עסק גם בשאלות ותשובות שנשלחו אליו משאר הגדולים שחיו בדורו, ואלו נדפסו בספר השו"ת "אבקת רוכל". בין השואלים היו רבי משה אלשיך, רבי שלמה אלקבץ ואחרים. מודפסת בספר גם שאלה מאת האר"י, שלייחוסה לאר"י קמו עוררין.
דף השער של המהדורה הראשונה של "מגיד מישרים", לובלין-ונציה ה'ת"ו-ה'ת"ט
כמו כן כתב רבי יוסף קארו את הספר "מגיד מישרים", עליו יפורט להלן.

כרב בצפת לא נמנע רבי יוסף קארו מלשלוח ידו בקבלה, למרות שאין היא מרבה להופיע בכתביו ההלכתיים. רבי משה קורדובירו מצטט חידושי קבלה שלו. כמו כן נדפס תחת שמו הספר "מגיד מישרים". ספר זה הוא יומן של התגלויות מגיד, מלאך שלוח ממרום, הכולל תאריכים מדויקים של ההתגלויות, העיסוק בו עסק רבי יוסף קארו לפני ההתגלות - לרוב לימוד פרקי משניות, ותוכן ההתגלויות עצמו. דברי המגיד של ר' יוסף קארו נמסרו בשפה הארמית.
רבי שלמה אלקבץ תיאר באיגרת שאותה מצטט רבי ישעיה הלוי הורוביץ, אירוע של התגלות שאותה חווה יחד עם ר' יוסף קארו בליל שבועות בשנת 1533, וסיפר:
"זיכנו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו (רבי יוסף קארו), קול גדול בחיתוך אותיות, וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא".
האירוע התרחש בהיותם בעיר ניקופול ובעקבותיו החליטו השניים לעלות לארץ ישראל.
התגלותו של "מגיד" בנפשו של פוסק הלכות רציונלי הפתיעה רבים, והיו שתהו אם למעשה אין מדובר בזיוף ובאגדה שיוחסה בטעות לרבי יוסף קארו. בראש המערערים עמד שי"ר, אך צבי ורבלוסקי, שחקר את תופעת המגידות בהרחבה בספרו "רבי יוסף קארו", הגיע למסקנה שאין כל ראיה לכך שמדובר בזיוף. בנוסף, בשיחה בעל פה, טען ורבלובסקי שייתכן כי רבי יוסף קארו נקט בפעולות מאגיות שונות כדי לזכות במגיד, כפי שנהגו מקובלים אחרים בדורו, ואף שאין בספר "מגיד מישרים" אזכורים לכך, ייתכן שהדבר נובע מהעריכה המאוחרת לספר, ולמעשה אף בו נעשה שימוש באמצעים מאגיים. ייתכן שהשמיטו את הדברים כדי ל"הכשיר" את הבית יוסף, או בשל האופי הדרשני של הספר בעריכתו הסופית שלא נתן מקום לתיאור הפרקטיקות שהביאו לגילוי הסודות (מפי משה אידל, "ספונות" יז).
המגיד הבטיח לרבי יוסף קארו בין השאר שימות על קידוש השם:
ואזכך לעלות לא"י בשנה זאת ואחר כך אזכך להישרף על קדושת שמו. ואזכך להישרף בארץ ישראל ברבים לקדש שמי בפרהסיה ותעלה לעולה על מזבחי... ואזכך לסיים חיבורך להאיר בו עיני כל ישראל שכל עמים חכמים ונבונים ומשכילים ישאבו מחיבורך שנקרא בית יוסף.
היו חוקרים שהביאו מכאן ראיה נגד הדעה המסורתית. לטענתם, העובדה שרבי יוסף קארו לא מת על קידוש השם בפועל מראה על כך שלא הייתה התגלות. אולם, דעתם נדחתה שהרי במספר מקומות בהם המגיד מבטיח לרבי יוסף למות על קידוש השם, הוא מתנה זאת במפורש בכך שלא יפסיק אך לרגע מדבקותו בהשם, ואין מי שערב לכך שרבי יוסף עמד לחלוטין במשימה הקשה (וכשלונו במשימה זו אף מוזכר בספר עצמו, אמנם מקודם להבטחה).

ספריו
כסף משנה -מקורות להיד החזקה לרמב"ם ותירוץ קושיות הראב"ד.
בית יוסף - ציוני מקורות, מנהגים ודעות בהלכה על הטור.
בדק הבית - תוספות מהדורה שנייה על הבית יוסף.
שולחן ערוך - סיכום הבית יוסף והכרעה מעשית של השיטות.
מגיד מישרים - מאמרים בקבלה ערוך כיומן על סדר פרשיות השבוע אותם קיבל הרבי יוסף קארו מפי "המגיד".
כללי הגמרא - דיון ביסודות הלשוניים וההלכתיים של הגמרא, נתחבר כפירוש על הליכות עולם לרבינו ישועה הלוי פרוונצאל.
אבקת רוכל - שאלות ותשובות בנושאים הלכתיים שונים.

נלקח מידע מויקיפדיה.
התחברות לחברים

 
 




נא להתפלל עבורם


זכות הקוראים והמתפללים לרפואת היולדת חן חווה בת אוסנת מרים והתינוקת אודיה בת חן חווה

לשלום בית בריאות הגוף והנפש
וזרע בר קיימא
של ורדה לאה בת יהודית
ובעלה מורדכי
נחמן אדם בן שרה


לרפואת הנפש
של לירון אביגזר
בן עליזה ודוד 

לרפואת גילה ברקוסה בת פורטונה למשפחת סבן

ולרפואת הודיה בת כרמלה
וניסן בן מרל יניב בן רינה

בת-שבע בת סולטנה לרפואה שלימה בגוף ובנפש

רפאל חיים (חואטי ציון) בן מרגושה לרפואה שלימה בגוף ובנפש


לרפואת שיסל בת אנה ! 
 

שרה בילה בת מרים
לרפואת הנפש והגוף 


לרפואת מעיין בת ענת !


הרב מיכאל בן רחל
לרפואה שלמה

 

גל חיים בן בתייה לרפואה שלמה!

 

אילן אהרון בן סעדה
לרפואה שלמה


נתן נתנאל בן טינה לרפואה שלמה!
 

אסף יוסף בן בתיה לרפואה שלמה ולזיווג הגון

 
 




 
 
 

 

 
 
 
 
 



 

 
 

 
מונה: