בס"ד
    12:51:44     28/05/2013     
  
 

 
   
   
   
   
   
   
   
             





 
להיט חדש

 

 

 
   
     
     
     
 

דף הבית >> הילולת רבי חיים מצאנז
 
רגילים היו לראות שבאים אליו מהעולם העליון. מספרים שנכד הרבי מרופשיץ התחבא פעם בחדרו כדי לראות איך הוא עושה תיקון חצות. לפתע שמע קול המון של אנשים שבאו לתיקון מעולם העליון. אמר להם הרבי, מה בפיכם? אמרו לו איננו יכולם לדבר כי יש מישהו מלבדנו בחדר. פתח הרבי את הארון וראה, וברח החסיד בבהלה. למחרת אמר הרבי לאביו אם הוא לא היה נכד הרבי מרופשיץ, הוא היה מאבד 2 עולמות.

כשחלה בנו ואמרו הרופאים נואש, אין בידנו להציל. שמח הרבי ואמר עכשיו כל תקוותי רק בה' יתברך ולא ברופאים.

רבי חיים הלברשטאם מצאנז נסתלק בכ"ה ניסן (תקנ"ז 1797 - תרל"ו 19 באפריל  1876) בעל ה"דברי חיים", מייסדה של חסידות צאנז ומגדולי ומנהיגי יהדות מזרח אירופה בדורו.

תולדות חייו :

נולד בשנת תקנ"ז בעיר טארנוגרוד שבגליציה למרים, בתו של משולם זלמן אשכנזי ולרבי אריה ליבוש. כבר בצעירותו נודע כעילוי, ובגיל 13 נלקח כחתן לרחל פיגא בתו של ר' ברוך פרנקל-תאומים, בעל ה"ברוך טעם". התחתן אחר כך עוד שלוש פעמים, בשנית עם אחות אשתו הראשונה, בשלישית עם בתו של הרב יחיאל צבי הירש אונגר מטרנוב (בנו של רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה) וברביעית עם בתו של הרב אלימלך טארים (בנו של רבי נתן לייב בנו של רבי מנחם מנדל מרימנוב). מאשתו הראשונה והשלישית (שאף שמה היה רחל) נולדו לו שמונה בנים ושבע בנות. רבותיו בחסידות היו רבי נפתלי צבי מרופשיץ ורבי צבי הירש מזידיטשוב. הוסמך להוראה על ידי הרב אפרים זלמן מרגליות מברודי. רבי חיים היה ידוע בדורו כאחד מגדולי הדור, כפי שניתן ללמוד מהתכתבויות שהיו לו עם גדולי רבני דורו. עוד בזמנו כללה חסידות צאנז אלפי חסידים. רוב בניו וחתניו שימשו באדמורו"ת, כשהמפורסם שבהם הינו בנו הגדול רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה. צאצאיו הנהיגו חצרות חסידיות רבות. החצרות הממשיכות את שושלת צאנז היום הינן : צאנז-קלויזנבורג, צאנז-זאמיגראד, באבוב, סטרופקוב, טשאקאווא. נפטר ביום כ"ה בניסן תרל"ו.

שיטתו בלימוד והלכה :

שיטתו של רבי חיים מצאנז הייתה מבוססת על חריפות לימודית המבוססת בעיקרה על בקיאות רבה. אמר שאין להורות הלכה בהלכות שבת אלא למי שבקי במסכת שבת בעל פה. אף שהיה אדמו"ר חסידי לא היה מהמעודדים פרסום קבלה ברבים כחסידויות אחרות (ראה חסידות). זו גם הייתה דרכו בשיחותיו שעיקרן כלל שיחות מוסר וביאורים בגמרא ולא כלל קבלה בדבריו. דוגמה לדבר מספרים ששני ילדים הגיעו אליו לקבל ממנו ברכה לקראת הבר מצוה שלהם. רבי חיים בירכם ואמר להם שיעסקו בגפ"ת ורק אחרי שיסימו את הש"ס יחזרו אליו.
בהלכה ידועה בייחוד שיטתו בנוגע להנחת תפילין שאין להקפיד על מקומם בראש בדיוק. כמו כן שיטתו בהלכות מקואות נחשבת בין המחמירות. התנגד בחריפות לשימוש במצות שנאפו במכונה, וללבישת ציצית שנטוותה במכונה. בין ממשיכי ופרשני שיטתו ההלכתית המובהקים היו רוב רבני הונגריה וגאליציה.
בזמנו התפתחה מחלוקת בין שתי החצרות החסידיות זו של סדיגורה וזו של צאנז לגבי דרך התנהגותם של חסידים, וכמו כן על התנהגותו של רבי דוב בער מליווא אחיו של הרבי מסדיגורה (בנו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין)
רבי חיים פעל בוויכוח הגדול שהיה בקרב יהדות הונגריה סביב מבנה הקהילות, ויכוח שהביא להיפרדות החרדים והקמת קהילות אורתודוקסיות נפרדות ביהדות הונגריה.
במיוחד יצא שמעו בצדקת פזרונו המופלג. היה מחלק סכומי עתק לעניים ונצרכים.

משפחתו :

רבי חיים נישא כאמור ארבע פעמים, נשותיו היו הרבניות: רחל פייגא, אחותה של רחל פייגא, רעכיל דבורה ורבקה.
 חמשת בניו הגדולים ושלושת בנותיו הגדולות היו מזיווג ראשון. השאר מזיווג שלישי.

בניו :

בנו הגדול רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובא. כיום משולשלתו התפצלה חסידות סטרופקוב.
בנו השני רבי דוד הלברשטאם מייסד חסידות קשאנוב.
בנו השלישי רבי מאיר נתן הלברשטאם, (אביו של רבי שלמה הלברשטאם (הראשון) מייסד חסידות באבוב) .
בנו הרביעי רבי אהרון הלברשטאם ממשיכו בתפקיד רב העיר צאנז. (בפולנית Nowy Sącz). משולשלתו התפצלה חסידות גריבוב.
בנו החמישי רבי ברוך מרודניק מייסד חסידות גורליץ, משולשלתו התפצלו: חסידות ז'מיגרד, חסידות טשאקאווא וחסידות צאנז-קלויזנבורג.
בנו האחד עשר אריה לייביש הלברשטאם . נפטר בגיל 7.
בנו השנים עשר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מייסד חסידות ראצפרט נרצח על ידי הנאצים בשואה.
בנו השלושה עשר רבי יצחק ישעיה מטשחויב מייסד חסידות טשכויב, נרצח על ידי הנאצים בשואה.

חתניו :

רבי משה אונגר מדומברובה, בעלה של מרים (בתו השישית).
רבי אליעזר ירוחם בארון מקראקא. בנו של רבי ישראל יצחק מרדושיץ. בעלה של רייצא (בתו השביעית).
רבי מרדכי דב טברסקי מייסד חסידות הורניסטייפול. בעלה של יוטא (בתו השמינית).
הרב יצחק טוביה רובין מצאנז. בעלה של נחמה (בתו התשיעית).
רבי אהרן הורוויץ מדז'יקוב-בייטש. בעלה של טילא (בתו העשירית).
רבי אלעזר רוזנפלד מאושפיצין, בנו של רבי יהושע מקמינקא. בעלה של פראדיל (בתו הארבע עשרה).
רבי בצלאל יהושע מושקוביץ מגלינא. בעלה של גיטשא (בתו החמש עשרה).

כמו כן גידל את בתו החורגת, הינדא רחמה (בת אשתו רבקה והרב נפתלי צבי פרנס) שנישאה לרבי מאיר מלינסק. רבי מאיר גר אצלו לאחר חתונתו ושימש כדיין בבית דינו.

מספריו :

ספריו של רבי חיים נקראו בשם "דברי חיים" הנושאים עליהם כתב:
שו"ת
פירוש על התורה
רעיונות על מועדים
מקוואות
פירוש על בבא מציעא
בירורים בשמות גיטין.

מידע זה נלקח גם מהאתר ויקיפדיה.
התחברות לחברים

 
 




נא להתפלל עבורם


זכות הקוראים והמתפללים לרפואת היולדת חן חווה בת אוסנת מרים והתינוקת אודיה בת חן חווה

לשלום בית בריאות הגוף והנפש
וזרע בר קיימא
של ורדה לאה בת יהודית
ובעלה מורדכי
נחמן אדם בן שרה


לרפואת הנפש
של לירון אביגזר
בן עליזה ודוד 

לרפואת גילה ברקוסה בת פורטונה למשפחת סבן

ולרפואת הודיה בת כרמלה
וניסן בן מרל יניב בן רינה

בת-שבע בת סולטנה לרפואה שלימה בגוף ובנפש

רפאל חיים (חואטי ציון) בן מרגושה לרפואה שלימה בגוף ובנפש


לרפואת שיסל בת אנה ! 
 

שרה בילה בת מרים
לרפואת הנפש והגוף 


לרפואת מעיין בת ענת !


הרב מיכאל בן רחל
לרפואה שלמה

 

גל חיים בן בתייה לרפואה שלמה!

 

אילן אהרון בן סעדה
לרפואה שלמה


נתן נתנאל בן טינה לרפואה שלמה!
 

אסף יוסף בן בתיה לרפואה שלמה ולזיווג הגון

 
 




 
 
 

 

 
 
 
 
 



 

 
 

 
מונה: