בס"ד
    12:51:44     28/05/2013     
  
 

 
   
   
   
   
   
   
   
             





 
להיט חדש

 

 

 
   
     
     
     
 

דף הבית >> רבי אריה לייב צינץ
 







הרב אריה לייב צינץ (ה'תקכ"ח (1768) - ג' באייר ה'תקצ"ג (1833), הנודע בכינוי מהרא"ל, היה רב, דיין, פוסק, ראש ישיבה ומחבר ספרים תורניים רבים. מגדולי הדור בפולין ומזרח אירופה במאה הי"ט.

תולדותיו :

המהרא"ל צינץ נולד בעיירה פינטשוב שבפולין לרבי משה אייבשיץ. תכף בילדותו נתייתם מאביו, ועל פי המשוער גדל בבית דודו, ששם משפחתו היה "צינץ". על רבותיו ומקומות לימודיו לא ידוע דבר. בימי נעוריו נסע לפראג והגיע לשם בהיותו כבן 25 שנה. שם הכיר והתיידד עם גדול הדור של אותה התקופה רבי יחזקאל לנדא מפראג בעל שו"ת נודע ביהודה, שב-1792 אף כתב לו הסכמה לספרו "יעלת חן", ובין הדברים כתב בהסכמתו: "האמנם גדר גדרתי מסבה כמוסה עמדי שלא ליתן הסכמה על ספר חדש שעדיין לא היה לעולמים, אולם אדעתא דהאי גברא רבה לא נדרתי... עברתי על רצוני לעשות רצונו כי ראוי הוא". לאחר מספר שנים עזב רבי אריה את פראג לטובת פרשבורג, שם שהה לפחות בין השנים ה'תקנ"ג - ה'תקנ"ד. לאחר מכן שם לפולין ארץ מולדתו, ובשנת ה'תקנ"ה נקרא על ידי בני העיר פלוצק (פלאָצק) שבפולין לשמש רב ואב בית דין בעירם. על שם עיר רבנותו זו נודע בכינויו ביידיש "דער פלאצקער גאון" (הגאון מפלאצק). בהמשך שנותיו כיהן כרב ואב"ד בערים נוספות: טשכנוב, מאקובי, נאשלאסק, פולטוסק. לא ידוע במדויק כמה שנים כיהן בכל קהילה ואימתי עבר ממקום למקום. בסביבות שנת ה'תקפ"ח עבר להתגורר בפראגה - פרבר של וורשה, ולאחר כמה שנים עבר לתגורר בוורשה עצמה. שם כבר לא הסכים לשמש בתפקיד ציבורי, ודחה את ההצעה לשמש במשרת אב בית דין. בוורשה התיידד עם רבי יעקב מליסא בעל "נתיבות המשפט" על שולחן ערוך חושן משפט, ושם הקים ישיבה ובה תלמידים רבים.

אישיותו ודרכו התורנית :

רבי אריה היה מוכשר באופן בלתי רגיל, ושילב במזיגה מושלמת בקיאות עם חריפות מופלאה. גאוני וגדולי דורו העריכוהו בצורה יוצאת דופן, ביניהם רבי יחזקאל לנדא כמובא למעלה, ורבי מרדכי בנעט רבה של ניקלשבורג שכותב עליו: "אשר לבו כלב הארי... בדעתו יבקע תהומות הלכה הליכות עולם...". רבי עקיבא איגר כתב עליו: אשר הוא אחד מגדולי הזמן. הופנו אליו שאלות ותשובות הלכתיות מכל העולם, ותשובותיו מפורסמות בספריו. גם בפי העם גדלה ההערכה אליו, ונפוץ היה כינויו ר' לייבוש חריף. את ספרו הראשון איילת אהבים על מסכת כתובות, חיבר בעודו בן 18 שנים בלבד, וגם חלק נכבד מספריו האחרים חיבר קודם שמלאו לו 30 שנה. עסק גם בקבלה וכתב בענייניה כמה חיבורים. אגדה עממית ממחישה את חריפותו: פעם אחת בשיעורו היה חסר דף אחד מהגמרא שבה למד, אך הוא לא הרגיש בכך, וברוב חריפותו שילב את העניינים למרות חסרון הדף...
רבי אריה לא נרתע מלחלוק עם גדולי הדורות שלפניו, הוא חלק על פסקיהם של הרמ"א, הש"ך, הגר"א, הט"ז, רבי יונתן אייבשיץ ועוד רבים אחרים.
דרכו בפסק הלכה הייתה דרך ההיתר, והקפיד מאוד על אלו שמספק פוסקים תמיד להחמיר. הוא מתנצל על כך בהקדמתו לספרו מגן האלף: "לפעמים נטיתי להקל נגד רבותינו האחרונים... שאין זה מדרכי הענווה להחמיר בכל מקום, כי בית הלל שזכו שתקבע הלכה כמותם... ואם לעולם יאחוז בכל החומרות הוא סיבה להשחית...". בפרט היה מיקל בדיני עגונות.
רבי אריה תיקן תקנות שונות לחיזוק היהדות, והם רשומות על פנקסי הקהילות שכיהן בהם ברבנות. גם הרבה להוכיח את העם להשיבם למוטב, וכמה פעמים נגרר עקב כך למריבות שבגללן היה צריך להעתיק את מקום מגוריו. מאידך, לא נגרר למחלוקות החסידים והמתנגדים שרווחו בזמנו, והיו לו קשרים ידידותיים עם גדולי ומנהיגי שני הפלגים היריבים.

מתלמידיו הבולטים :

רבי יצחק מאיר אלתר בעל חידושי הרי"ם ומייסדה של חסידות גור.
רבי אברהם לנדא מטשכנוב
רבי יעקב גזונדהייט רבה של וורשה מחבר "תפארת יעקב"
האדמו"ר רבי שמואל אבא מזיכלין.
רבי אהרן שמחה פיליצר מגומבין בעל "רשפי אש".

תלמידים נוספים ורבים היו לו לאלפים, ורבים מהם התפרסמו כגדולי אותו הדור.

ספריו :

ספרים רבים חיבר בכל מקצועות התורה. דקות לפני פטירתו כתב: מי שישתדל בהדפסת ספריי אהיה לו למליץ אם יהיה לי זכות. במעמד כתיבתו היו סביבו אנשים רבים ונאמנים, כך שאין לפקפק על מסורת זו. נוסח זה נחקק על מצבתו שבבית העלמין בפרבר פראגא בוורשה, ומאז ועד עתה עוסקים אנשים רבים בהדפסת ספריו, כסגולה לעניינים שונים‏‏[1]. כיום העוסק העיקרי במלאכה הוא הרב אריה לייב פפר מאשדוד במסגרת מכון מהרא"ל צינץ.

חלק מספריו: "קומץ המנחה" ו"מלא העומר" על התורה, "ברכת השיר" על הגדה של פסח, "שמחת יום טוב" על מסכת ביצה, "איילת אהבים" על מסכת כתובות, "גרש ירחים" על מסכת גיטין, "מעייני החכמה" על מסכת בבא מציעא, "גור אריה" על מסכת חולין, "פני אריה", "מגן האלף" על הלכות פסח, "יין המשמח" על הלכות יין נסך, "טיב קידושין" על שולחן ערוך הלכות קידושין, "טיב חליצה" על דיני חליצה, "גט מקושר" על הלכות גטין, שו"ת "משיבת נפש" בעניינים שונים, שו"ת "יעלת חן" על שולחן ערוך אבן העזר.

מידע זה נלקח מאתר ויקיפדיה.
התחברות לחברים

 
 




נא להתפלל עבורם


זכות הקוראים והמתפללים לרפואת היולדת חן חווה בת אוסנת מרים והתינוקת אודיה בת חן חווה

לשלום בית בריאות הגוף והנפש
וזרע בר קיימא
של ורדה לאה בת יהודית
ובעלה מורדכי
נחמן אדם בן שרה


לרפואת הנפש
של לירון אביגזר
בן עליזה ודוד 

לרפואת גילה ברקוסה בת פורטונה למשפחת סבן

ולרפואת הודיה בת כרמלה
וניסן בן מרל יניב בן רינה

בת-שבע בת סולטנה לרפואה שלימה בגוף ובנפש

רפאל חיים (חואטי ציון) בן מרגושה לרפואה שלימה בגוף ובנפש


לרפואת שיסל בת אנה ! 
 

שרה בילה בת מרים
לרפואת הנפש והגוף 


לרפואת מעיין בת ענת !


הרב מיכאל בן רחל
לרפואה שלמה

 

גל חיים בן בתייה לרפואה שלמה!

 

אילן אהרון בן סעדה
לרפואה שלמה


נתן נתנאל בן טינה לרפואה שלמה!
 

אסף יוסף בן בתיה לרפואה שלמה ולזיווג הגון

 
 




 
 
 

 

 
 
 
 
 



 

 
 

 
מונה: